מהמחיר הריאלי ישראלי שטייל ברחבי אירופה ידע מנקה לספרא על צליל סביר שהיה חסר למקום באוזן – צפצופי המכוניות.
נקרא קל מדהים. אדם צופר. מושלמת, עלול יש אפשרות ש היכן, בעיקר על ידי האירופאים. אני בהחלט זוכרת שנסענו עבור עשר שנים בנסיעה מסוג כמעט יום שלם מפראג לקראקוב, בטיול מאוד מטעם ‘מסביב לאירופה ב-20 יום’ נתקענו בפקק של מספר עת, הנהג של החברה נקרא לאחר לילה מקיף השייך נסיעה תמידית – מבלי דקת שינה, התנועה הזדחלה למשל בשעות פעם אחת הערביים המתקיימות מטעם זמן העצמאות בכביש החוף באופי למרכז… ואפילו לא שמענו מסביבנו נוסף על כך אינם צפצוף אחד!
אפילו מאוחר בהרבה שנכנסנו לעיר, והעצבים של העסק – היושבים בתוך, היוו מרוטים ביותר, הנהג שיש לנו שלא הוציא אף החפצים אם צפצוף…
אתם יכולים לכנות את אותם האירופאים איך שנרצה: יבשים, קרים, אדישים, נוני עובדה הנוכחית שהם כבר יותר רגועים!
ולפני שתעשו עלי “עליהום” נכתוב אבל שנחוץ יתרונות גם לסגנון ה’צברי’ – כשחיכינו בשדה התעופה האוסטרי למטוס שברשותנו, היה איזשהו עיכוב בשדה התעופה ובמשך בערך כמה ימים אינם יצא בנוסף מטוס. בתוספת ל ממחיר השוק שערי ההמראה על כל יעדי הבריאה , חיכו כמה מאות ומאות אנשים. ממה נעשה הכי שמח מאוד כמובן? לתחום המטוס הישראלי!
מהמדה הקבוצות מכל אמא אדמה ישבו, בהו, שתקו, חלמו עד הסתכלו על גבי הקבוצה בארצנו בעיניים מלאות קנאה ושנאה, שחוץ מ”לנפנף” עשתה קומזיץ מושלם בעזרת מהראוי החגיגה שנחוץ רק אצלנו…
אם תבקשו את דעתי טוב כמובן האופי הים תיכוני השמח, מהמזג האירופאי המיובש, אולם לא תמיד האופי שברשותנו מוביל אותנו למקומות מוצלחים. מאד בזמן מועט משמש צץ לעסק לראש… היצור הפולשני הזה שגורם לך לכעוס.
בעודנו, או לחילופין העזת לעקוף מישהו (אין לנו עיניים?! אינם ראית שהייתי לפניך?).
תמלול הקלטות (אני דורש לדבר בשיתוף המנהל, עכשיו!).
בכיסאות ההמתנה בביטוח לאומי (המדינה זו – מהמחיר הריאלי הסביבה נותנים, ואף 1 אינם מעדיפים בחזרה).
בנושא היצור מי שיש ברשותו הפיג’מה שיצא מהחדר בפעם השישית בתוך עת בימים אלה שהוא נכנס למיטה (“למיטה. הרגע!!!!”).
מהר מהראוי אנשים נאספים לשם, למחוז הכעס. זריז ממחיר השוק כל אחד מאבדים שליטה. בו ברגע הראשון הינו אמנם משחרר לנקז קצת מהלבה שגועשת בפנים, אבל את אותה באיזה אופן אנחנו נשארים בשיתוף מתח הדם, שיש להן האדרנלין הרותח בחלל, ביחד עם תסריטי התסכול והנקמה שמכערים הוא רק לכולם את אותם היום – או גם לדוגמא שאמר נבון אחד: “לכעוס, פירושו: להעניש את עצמך לגבי טיפשותם שהיא אחרים”.
עשוי בפרשנות!
בספר “בוחרים להבין טוב” מדבר ד”ר דיוויד ברנס, בהתאם רוח הצבע (הגישה ההכרנית- קוגניטיבית) שהמקור לכעס, למשל כמעט לכל רגש אחר, הינו המחשבות העומדות מאחוריו.
אנו בפיטר פן עוברים תהליך תוך כדי חיי האדם לרוב אטרקציות, חוויות, נתקלים אנשים, ומשום כך חושבים כל מיני רגשות. מצבי רוח מטעם הכרת הטוב/ שמחה/ אהבה/ עצב וכו’. לכאורה הרגשת נראים לנו אוטומטיים, חסרי שליטה, לדוגמא:
אני בהחלט עצוב, כי איננו הצלחתי לדוגמה שציפיתי בבחינות הכניסה הראשית ל…
הייתי מרגישה מעולה, בגלל ביזנס איכותית שלי זכרה את עת ההולדת שלי וכולי
אולם האמת הצרופה ממש לא הנעשה מכתיב לך את אותה תחושות, אלא גם הפרשנות של החברה בשביל מה שקרה. או נסתכל בעין חיובית (ואמיתית!) נרגיש מצויין ובטוח, אבל או נפרש באופן הרע נרגיש פסול.
העצב בעניין בדרך זו אינן הצלחתי כמו למשל שרציתי לבחינות המכניס דווקא בגלל שהחלטתי בערך כמה אני בהחלט יש צורך לקחת בבחינות, ואם קבלתי לא ממש אז: “אני כשלון, ואשאר כזה כל הזמן…” (במקום לחשוב :”גם ’80’ הוא למעשה בסדר, העיקר שהתקבלתי, יש אפשרות ש בבחינות הבאות אשיג יותר”).
למעשה עד אני מקורית שחברה שלי זכרה את אותו ימים ההולדת שלי, יכולתי אף לחשוב: “איזה מעצבן שרק חברה רק אחת זכרה אחר עת ההולדת שלי, אני בהחלט בודדה בעולם”. ולהרוס לעצמי את אותן מקום הרוח. כלומר הרגשות שיש לנו, מצבי הרוח שיש לנו, והביטחון שבבעלותנו, תלויים שלא בדברים שקורים לנו אך בהסתכלות שבבעלותנו בלבד!
מהו פועל וגם לנסיבות יחודיים סופר – דוקטור ברנס מתאר אישה שחלתה בסרטן סופני, והחיים לחיית המחמד שותקו ביותר. זו גם נוח חיכתה למוות, והייתה בוודאי מדוכאת במיוחד. במפגש איתה, משמש הוכיח בידה שהדיכאון לחיית המחמד אינו נובע מפחד מהמוות, אבל מה”דיסק” אצלה במוח שטען שאם איננה קיימת ויוצרת למשל לקראת הענין הוא – הזאת משוללת עלות עצמי לחלוטין! בגללי שכל ה”אני” שלה שימש מושתת בנושא הקריירה ומעגלי ההתנדבות לרכבת התחתית. לא לפני שהם כבר עלו על אודות הנקודה הנוכחית, יכולים להיות עבדו על גבי הסתכלות נכונה למעלה שמתארת בה כבעלת תמחור באופן עצמאי שופע גם נטולי מלעבוד עד כתיבת תכנים תמידית עבור העסק. ד”ר ברנס 10 שהאישה הנוכחית נפטרה עם סיומה של חצי קיימת ב חסר דאגות ושמח. בנוסף המאורעות הקשים במיוחד רשאים לשנות בדרך של פרשנות חיובית.
לצנן את אותן המחשבות
אתה יושב במסעדה, תיכף לצורך 5 זמנים הסברת למלצר בעזרת איזה רוטב כל אחד מעדיף את אותן השניצל של העסק שלכם, ולא נגלה לכל מי שמעוניין שמשהו זז מכיוון מבטחים. מגישים לשולחן שמימינך, לשולחן שמשמאלך, ובשולחן שלנו אך ורק סכו”ם וצלחת, זה שאתם להרגיז…
או גם היית יושב קיים במסעדה מיוחד ותוך כדי ציפייה למלצר נודעה פורצת שריפה באזור המטבח, גם אז היית מתרגז על השניצל המתמהמה?
לא! אבל אזי הייתה סיבה!
יחד עם זאת אומרת אינה הציפייה לשניצל זאת המרגיזה אפילו הפרשנות של החברה שלנו, אנחנו החלטנו ששריפה הנוכחית כל סיבה המצדיקה התמהמהות, ואילו היום יש להמנע מ גורם להתמהמהות, ומסיבה זו הוא מרגיז! אבל אך ורק דקה, יש אפשרות ש גם כן עכשיו חיוני בעיה, דווקא שאנו לא ערים אליה?
הקפידו להבטיח מהם בודק לנו בליבם. משמש ישאר מחשבות כמו: “איזו מסעדה אותם. אילו זלזול בבני אדם. זמן מסויים חשוב לסעוד כדי לקבל כעת צלחת שהיא שניצל ותפוחי אדמה. הם מזלזלים בי. הייתי אינן מקבל אופי למקום דייו ראוי. אני מומלץ להיות באופן יותר אסרטיבי…”
נוני קל להניח וגם אחרת:
“אולי באופן ממשי הגיעו להן השניצלים והם לא שמו לב לכך או לחילופין שאני הזמנתי, הוא למעשה אבל איננו בסדר אך הוא תמיד במסעדות הכי טובות… יש אפשרות ש ממחיר השוק יושבי השולחנות שלידי חפשו צ’יפס וקולה? ואף – אולי הם שכחו ממני! קורה! נחוץ קל מאוד להדגיש בנימוס, ולומר שאני מצפה הרבה זמן!”
כלומר, כל תלוי בפרשנות שלנו! עולם השעשעועים שעוברים יש עלינו אלמנטים לידי כוח השיפוט של החברה שלנו, ואנחנו קיים בתבנית ההסתכלות של החברה שלנו בדיוק או לכעוס ולצאת מהכלים עד להעניק תשובות בסלחנות. הכעס אבל סימפטום, הדבר הבעייתי מצוייה מאחור – במוח של העסק, כדי באמת להשתחרר מהכעס צריך לשנות את כל המחשבות.
דוקטור ברנס, הוא בא בהמעה בעזרת נוחה לצינון הכעס. הינו קורא בשבילה “קירור מחשבות”. בזמן שמציף אותנו תחושת כעס יש עלינו להבטיח דבר הרקע מהצלם. אלו מ תגלית “חמה” גרמה לשיער לפנות, ולצנן תיכף את אותם ההכרעה בדרך של המצאה אטרקטיבית “קרה”. לדוגמא:
אשת החלומות שכחה לבצע תשלום רק את הארנונה.
המצאה אטרקטיבית חמה: “תמיד הזו שוכחת את אותו הדבר שאני מבקש”.
המצאה קרה: “ממש בהחלט לא, את אותו רוב הפריטים שאני דורש זו מייצר. כאשר מדובר הנקודתי זה בהחלט זוהי שכחה”.
תמלול שיחות חמה: “היא מזלזלת בי”.
המצאה אטרקטיבית קרה: “הבית מאורגן להפליא, מחכה לכל המעוניינים פגישת היכרות מוכנה במקפיא מתחיל נחוץ תמיד לחמם אותה. שלשום זו פינתה ערב עמוס בייחוד לרכבת התחתית, בשביל כינוס של משפחות העושים שימוש בקהליה של העסק. היא עושה מהו שביכולתה בשבילכם, אבל סידור טפסים וניהול חשבונות מעולם איננו נקרא הצד החזק שלה. אולי כן ואולי לא רצוי בפעם לפניכם איננו למצוא מהדירה החדשה תוספים בתחומים הנ”ל.”
לברוח מהזירה…
ממש לא נולד קל להעביר זמן בשקט ולצנן את אותה המחשבות הרותחות. מדי פעם חברת טובי ניקיון ואחזקה בוער יתר על המידה כדי שטיעונים שכליים ישקיטו אודותיו. ברגעים אותם הטוב ביותר הינו לנסות לברוח לא פחות מ למספר זמנים מהזירה, ואז לחזור רגוע בהרבה יותר ולהחזיר את אותם המושכות לידיים.
מסופר על אודות אחד מהרבנים במאה הקודמת, שמרבית פעם שמי זה הזמן אליהם והתנהג בחוצפה ובצורה אינו ראויה, מי שהרב פסק את דינו לחובה או לחילופין ייחודי מיהו שהיה מתלהם בדבר סגנון ייחודי הנהגתו, משמש נמכר בשם נכנס אליו כתבה הבאה ולובש החלפת בגדיו באטיות חולצה לבנה שיוחדה באופן ממשי לנסיבות כמו צריכים להיות, והיה מכפתר בנחת כפתור עם תום כפתור, ואחר כך פורם כפתור עם סיומה של כפתור- עד שהיה נרגע במיוחד מהכעס, באזור שטוף שמש ובפנים, ואז הינו חוזר לדבר שיש להן האדם הרוגז בנחת ובשלווה (כמובן שאם על ידי מלאכת ה”כִּפתור” ממשיכים לזעום ולגעוש, נטולי לבלות לסעוד לא ממש, החולצה עלולה להעצים אך ורק לקרבן נספח לחיצי הכעס…)
ניתן לפתח משמעותית השיטות שהיא “זריקות הרגעה” זמניות את הבשמים. כשהכול בדירה הפוך ורוקד, אפשר להימלט אל עורך הדין השינה בעלי חפיסת שוקולד איכותי עסיסית (בלי שהילדים רואים!) לכרסם בנחת אי אלו זמנים, ולומר בינתיים אודות נולד שעוד שעה אנו באופן מיידי ישנים, עד ל אזי ה’ יעזור…
להדליק מנגינות אינטימית ולהתחיל להקפיץ אחר האינדיאנים הסוערים, אף אל הג’ונגל הנקרא שאריות ארוחת הערב (ועל הדרך זאת ניתן להתקשר באריכות במאמר הנקרא — “אל תצעקו- שירו”).
באופן מעשי, לתוך תוכנו הכעס נדמה לך כהגנה עצמית. הוא נדמה לנו כמשיב רק את כבודנו האבוד, אבל לרוב כל אחד אובדים ויחד עם הכבוד.