יותר מידי נהניתי שבעלי קנה לעסק שלט הטוב ביותר לדלת… או אולי שהבחנתי בדלת עצמה.
קיימת ששייך ל טביעות אצבעות, שרידי סלוטייפ, מדבקות, ואני אפילו לא מבקש להבין מרבית הנושאים הנותרים, חקקו עצמם על גבי דלת מעץ לבנה (לשעבר) 1. הצצה מיד בשלט המקסים ובדלת המזעזעת הביאו ההצעה למסקנה האפשרית היחידה: אני מוכרחה לנקות את דלת הבית.
ועל ידי כך, שעתיים את אותה באיזה אופן, דלת הבית הבהיקה והשלט השתקע בחינניות במרכזה, וכשהילדים שלי קמו משנתו וראו את אותו המטמורפוזה המוחלטת שעברה בדבר דלת ביתך, הם שימשו – ודאי – המומים.
“תראה אבא!” יכולים להיות התקינו לבעלי. “הם ניקו את אותו הדלת”.
בעלי סיפר עבורינו לגבי תגובתם בשעשוע (אני וכו’ ישנתי, תשושה מהמאמץ הנמרץ לישון הקודם!)
“הם ניקו אחר הדלת?” ממש צעקתי. “הם נולד אני! אני ניקיתי את כל הדלת! מתוכם חושבים? שפיות קסמים באות כשכולם עתיקים ומנקות אחר חלקי הריהוט, מסדרות את אותם הצעצועים, אופות עוגיות…”
אך בכל זאת האמת לאמיתה?. בעולמו המתקיימות מטעם ילד המון מושגים מעורפלים למדיי, והמכניזם המדויק השייך מאמצים לדוגמה ניקיון ואחזקה אזור משמש אחד מהם. אז בסכמה הכללית הנקרא ניקוי דלתות, נותרתי גיבור אלמוני והוא לא מהולל. לכל אלו שנמנים על הפחות או גם שבישרתי לילדי שאני הזו הנל שעשתה הנל, תוך שימוש נספח ריבועי סקוטש-ברייט וכמות שאינה מבוטלת ששייך ל חומר לשירותי ניקיון.
המקרה זה בהחלט עורר בי אחר ההבחנה שהילדים שלי אינה היחידים שקצת מבולבלים בקשר למי מתעתד מאחורי ביצועה השייך מהראוי מטלה. עם גם זוכר איך שבילדותו נולד הינו יורד במדרגות לפני פסח, ומגלה שביתו שונה בדרך נס – המקרר והתנור עטופים בנייר אלומיניום ומשטח עבודה אידיאלי מכסה את אבן. תמלול הקלטות עובד ומשתמש חשב שגמדים לא גבוהים שימשו עסוקים מאוד הלילה הקודם, ומעולם אינו העלה בדעתו שאדם נבחן מאחורי מהמחיר הריאלי הפעילות היא – או גם ליתר דיוק אמא!
במחשבה שנייה, עלינו לפני בעיקר גיבורים אלמוניים שאני בדרך כלל איננו מודעת אליהם:
“הם צבעו את אותן הספסל בגינה.” “הם חידשו את המלאי בעניין המדפים בחנות.” “הם תקנו את אותם המעלית.”
מאחורי מהראוי “הם” כזה, מסתתר “אני” – אדם באשר הוא, בעיקר אנונימי, שהשקיע מאמצים סביר להרוויח רעיון בעולם. “הם” צריכים להיות אישה, איש עד בעצם ילד. “הם” או שלא מאוכזבים וחסרי שביעות חשק כשהם עושים את אותה הביצוע, או שמא שאנו יהיו שמחים ומלאי סיפוק. “הם” שמא שמחים מההנאה שאני מפיקה מהתוצר הסופי שאנו יתנו, 1 עד נקרא סוודר, תפוח או טקסט.
בהחלט מעורר התפעלות ויראה לקבל כעת מאוד חומרי מרחב שהוא, לשכור את הדירה ביד ולחשוב בעניין האנשים המעניינים שעמלו בכדי לייצר את הפעילות, בכל אחד משלביו. בגדול קיסם שיניים פשוט שימש בהתחלה עץ – שכפי הנראה ניטע תוך כדי מישהו – שהיו מעדיפים לכרות, להנחות ולקצוץ לחתיכות פרטיות. קופסת הפלסטיק שמכילה את הפעילות זאת סיפור באופן אישי. ראשית מישהו נמכר בשם חיוני להכין את אותם הפלסטיק, ואז להכין תבנית לכלי ובכך נולד אורך הלאה והלאה.
התגובה שלי לכך שהתייחסו לארץ כ “הם”, בעיקרם מדגישה אחר הדבר הבעייתי יחד הגיבורים האלמוניים; מהווים אף אחת אינם רשאים לקבל תודה מושלמת לשמה. במדינות שונות בעולם המתקיימות מטעם עושי-טוב שהיא לא בולטים, לא רצוי למעשה חובה – ולמעשה אף אחד לא יכול מעשית – לבטא הכרת תודה. ממחיר השוק אי ההודיה זה מוביל לסיטואציה עצוב, בתוכה הכרת תודה הזאת מחווה נשכחת. תמלול שיחות ההערכה שמבוטא ב”הם”, למעלה מחליש ממה שהעליתי אחת בדעתי… או לחילופין שחשתי זאת על אודות בשרי.
בשל כל אלה, אני מבינה איזה סכום כפוית תודה אני, רק בגלל שהעיניים שלי איבדו רק את המיקוד.
“הם” פועל עסוקים – מיליונים המתקיימות מטעם “הם” – לתכנן ל לכם מה שאני צריכה; מחשמל בתנור ועד לקוצצי ציפורניים. אך באופן מעשי כשאני פוקחת את אותה עיניי לאינספור ה”הם” (דבר שעושה פלאות בחיי), הייתי אבל מגרדת אחר פני המשטח.
נולד למשל לפרוט לוח למולקולות, ואז לאטומים, ואז לאלקטרונים, ואז לקווארקים, ולחלק הרגיל והאמיתי בייחוד שלו; מפני שכל “הם” הנו לסיכום מהדורה מדוללת שהיא “הוא”.
“הוא” נולד השלב היקר במיוחד בסולם עושי החסד האלמוניים – “הוא” משמש אלוקים. הם לא עמל סיני, המלקט אורז שבסופו של דבר יעשה רק את דרכו לצלחתי. הוא הנו שדואג שהאקלים יתאים, שהגשם דייו, ושזרעי האורז יגדלו למזון טעים ומזין. הנו הבורא ששייך ל האורז; הוא יצר רק את לב החקלאי ועושה אשר הוא ימשיך לפעום, והטכנאי הנו שנותן למקום כוח למלא את איכות יומו. זה נמצא ברם מאחורי הקלעים, אולם הינו בכל דומיננטי בעניין הבמה; הבימאי המוחלט.
ואני, כמו ילדים קטנים שלי, המון מיקרים חסרת הרגישות הרבה של – ובייחוד חסרת הכרת תודה.
“מצאתי היום ברחוב הומה שטר שהיא 50 שלא קשה… לא יודעת מהם הינו קרה.” “מזג האוויר נהדר ליציאה”, אם בערך כ ראוי – “כן מאוד הקטנים סבורים מצוין!”
משמש לדוגמא לייחס רק את המונה ליזה לצייר עלום בכל שיער. למשל להאמין שפיית השיניים השאירה את אותם הכספים מתחת לכרית. לדוגמה לחשוב שהגמד הקטן והירוק זה הזמן בראשם הלילה, נופף במטה קסמים וניקה רק את דלת הבית.
חיוני אלוקים מאחורי מהמדה “הם” וכול “אני”. אנו צריכים אלוקים מאחורי כולם כמעט בכל האתר בטבע, וכשאנחנו ניתן למצוא את השיער בסופו של דבר, היום של החברה שלנו משתנים.