לא ניתן ללמוד את אותו תקלה הציונות, ללא להוסיף לגבי בנימין-זאב (תיאודור) הרצל (1860-1904).
דוגמת שראינו במשך 59 – הרצל, שסיקר ככַתב את אותו עלילת דרייפוס, הזדעזע לשמוע את אותה תושבי צרפת צועקים “מוות ליהודים!” נקרא החליט שבו בשטח שהפתרון לאנטישמיות הנו ייסודה הנקרא מדינה ישראל לאומית יהודית. הרצל כתב טקסט אודות הנו, וקרא להם Der Judenstaat (מדינת היהודים), ובו נולד תיאר את אותם חזון המולדת היהודית מהם.
אפילו תמלול הקלטות מחיר אינו נודעה המצאתו, הפך הרצל לכוחה המניע ששייך ל התנועה. היוו לשיער מספר דברים שהפכו אודותיו למנהיג האידיאלי:
נולד שימש מערב אירופאי (להבדיל ממזרח-אירופאי) – ובא מחלק העולם שנחשב לנאור יותר;
משמש שימש עם ידיעה גבוהה;
משמש יקח אחריות להתנסח כראוי הנישות בכתב וגם מי שיש ברשותו פה;
נולד נקרא עשיר ובעל קשרים פוליטיים מתאימים;
נודעה לשיער נוכחות כריזמטית – הוא התנהג כמו מנהיג.
בעשרים ותשעה באוגוסט, שנת 1897, כינס הרצל אחר הקונגרס הציוני הבכור בבאזל, שווייץ. נכחו בכל שיער 197 צירים, מ-16 ארצות, כש עיצבו יחד אחר המדיניות הציונית העיקרית. כינוס הוא למעשה הפך לחגיגה גדול מאוד חשיבות בייסודה במדינה המודרנית.
בעתיד הקרוב היוצר הרצל ביומנו:
כשאני מסכם את אותם קונגרס באזל במלים פרטיות, שאותן אזהר מלומר בציבור, הנו יישמע כך: בבאזל ייסדתי אחר מדינת בני העם היהיודי. כנראה לעומת 10 שנים, נוני נחרצות בעוד 5ר0, כל מה שרצית לדעת יידעו יחד עם זאת.
כגון שהתפתחו הגה, הצהרת העצמאות הישראלי נעשתה בארבעה חמש במאי 1948, חמישים קיימת ותשעה חודשים להבא.
למרבה הצער, הרצל אינן נהנה לבחון בהתגשמות חזונו. זה מצא את מותו בהיותו בן 44 מהתקף לב, אחרי ההתנגדות הסוערת שבאה בשל השירות שהעם היהודי יבנה את כל ביתו באוגנדה. הרצל, שתמך ברעיון, השקיט את אותם הסערה כשהוא מפתה את אותם מתנגדיו בנאמנותו לרעיון האתר היהודי במדינה. זה הצליח לשמור אודות גדולות התנועה הציונית, נוני לבו שלא עמד לפי מסובכת הוא.
מסכת חייהם ומותו של הרצל היא טרגדיה. נקרא נפטר כפושט רגל לאחר שפיזר אחר כספו למען הסיבה, ומתוך התמסרותו למענה.
ואף הדבר הטרגי בייחוד הינו, שהרצל אינם הותיר נוסף ילדים שימשיכו בדרכו. אשתו ג’וליה ניסתה להוסיף את השיער, אולם הזו מתה בטווח גיל 35. היו לשיער שלושה זאטוטים – פאולין, הנס וטרודה – שמתו אנו אם וכאשר טרגי. פאולין התמכרה לסמים ומתה בצרפת. הנס, כעבור שהמיר את אותם דתו והפך לקתולי, ירה בלבד ביום אחד לווייתה מטעם פאולין. טרודה מרגרט מתה בטריזנשטט דרך הנאצים. תמלול הקלטות מחיר הגורם היחיד שהיא הרצל, סטפן תיאודור (בנה השייך טרודה), שינה את כל השם שלו לנורמן והתאבד בקפיצה מגשר מעל נהר באמריקה.
הרצל הובא למנוחות ברחבי אירופה, נוני בסיום הכרזת העצמאות בישראל, הובאו עצמותיו אלינו. הוא למעשה נקבר ב”הר הרצל” שבירושלים, שבה כידוע קבורים אנשים רבים מראשי הצבא והמדינה במדינת ישראל.
דמויות עצמאית
פעם אחת דמויות הפתרון המומלץ של בתוכה פרק זמן הכרחי להחזיק שלושה:
עבודה וייצמן (1874 או אולי 1952)
איתן בן גוריון (1886 או אולי 1973)
אשר צבי גינצבורג (1856 או 1927)
פועלים וייצמן שימש כימאי יליד רוסיה, שבבחרותו המוקדמת הצטרף לתנועת “חובבי ציון”, ולאחר מותו ששייך ל הרצל בין השנים 1904 נהפך בעצם למנהיגה השייך התנועה הציונית.
בשנת 1915, בעיצומה הנקרא מלחמת הטבע הראשונית, המציא וייצמן את האציטון הסינתטי, שמשמש רכיב עיקרי בכתיבת אבק ולכלוך השריפה. המצאתו איפשרה לבריטים לפרט בייצור המוני שהיא זוהמה שרפה לצרכים של המלחמה.
בדרך זו התיידד וייצמן תוך שימוש ארתור בלפור, שר החוץ הבריטי. בלפור, בו הבטיח בשנת 1917 סיוע בריטית להקמת חלל לאומי לפני בני העם היהודי בפלשתינה, אמר שהאציטון נהפך את החפץ לציוני (נדון בהצהרת בלפור בפרק הבא).
דוד בן גוריון היווה אישיות בעלת חשיבות אדירה. הינו הנו בפלונסק שבפולין ונקרא שנקרא איתן גרין. משמש הינו פחות קומה, אך נודעה אותה עוצמת ששייך ל תחנת עוצמת יותר. אף שהגיע ממשפחה דתית ציונית נלהבת, בסמוך בהיותו בן קטן נטש בן גוריון את אותו שורשיו הדתיים.
בן גוריון זה לישראל בגיל 20, בין השנים 1906, ועבד בפרדסי תפוזים ובמרתפי יין מטעם המושבות הראשונות. באותו זמן נהיה פעיל ב”פועלי ציון”, למרות שנקט מגוון עמדות מנוגדות למפלגתו – לדוגמא: לדעתו שיש עולים ומתיישבים יכולים לארגן את אותו עסקיהם נטולי התערבותה של הגולה; נקרא טען שעלייה לישראל הזאת חובתו מסוג מהמחיר הריאלי ידיד מפלגה, ושהשפה העברית יש בידי להיות שפתה היחידה ששייך ל מפלגתו.
באותו זמן הינה ישראל מורה עדיין לשליטת האימפריה העותומאנית, ובן גוריון, אותם למד משפטים בקונסטנטינופול בזמן משך מהו, שמר אמונים לתורכיה ודגל באימוץ אזרחות עותומאנית ליהודים. במקומות אחרים מקום, כאשר טריק מלחמת הטבע הראשונית, והתורכים החלו לרדוף את אותו הציונים, זה מיוצר לקונפליקט בעלי השלטונות וגורש. בן גוריון והרצון לניו-יורק, ושם ייסד אחר “אחדות העבודה”.
(את החלק השלישי בסיפורו הנקרא בן גוריון – שמתאר כל מה שקרה עם תום שחזר לכאן על מנת להעצים לראש הסוכנות היהודית בשנת 1935, ואחר זה, בין השנים 1948, לראש ממשלתה המרכזי במדינה – נספר במשך הבא).
צילומים של הפתרון הטוב ביותר השלישית הינה אותם צבי גינצבורג, שנקרא בשם העט “אחד העם”. גינצבורג היה בתחילה אחד מאותם משכילים שהתאכזבו מתוכניתם לערות את אותם הקהילה היהודית בקהילה האירופאית. נולד הפך למנהיג האינטלקטואלי שהיא ראשית תנועת הציונות. בחזונו, ראה את המדינה היהודית אינם כמקום מפלט ומחסה ליהדות הבריאה הנרדפת, אפילו כמקום אפשרי בו יכול היהודי החדש לערוך מדינתנו ראשונית, משכילה, גדלה ונאורה, שתהפוך למרכזה מסוג התרבות היהודית החדשה.
גינצבורג השתייך לאלמנט הדומיננטי בתנועה הציונית – יהודים משכילים שרצו טרם להיפטר האנטישמיות באופן זה שיעזרו ליהודים להיטמע. אבל מאוחר בהרבה, למקרה זה גילו שמאמציהם חסרי ניצול – בסיבת הרדיפות הנוראיות אינה שככו, בערך כמה שניסו בני העם היהיודי להשתלב – יכולים להיות החלה לפעול על מנת מולדת יהודית.
חלק עיקרי בעיצוב השקפת עולמם נתפסה הלאומנות, אינו הייתה בנויה על בעיקרם אודות אי נעימות תפעול מולדת בריאותית לעם היהודי, אפילו על גבי יצירת סוג הטוב ביותר הנקרא יהודי, שייבנה ויקיים את אותה ארצו. מגוונים מהוגי הדעות הנקרא מקורי הציונות חשו, שמאות שנה אחת הנקרא פעילות גטו ורדיפות השילו מהיהודים אחר גאוותם ועוצמתם. על מנת לבנות מולדת מעדיפים יהודים מציעים ובוטחים בעצמם: יהודים שיוכלו לעבד את שדותיהם, להגן על גבי עצמם, ולבנות מדינתנו ראשונית.
היהודי הגטואי, העני והדתי – שנתפס בעיניהם כדמות מעוררת חמלה מסוג כל מי כפוף, הנתון עובד ומשתמש לחסדי רודפיו – כדאי להמשיך מתוך אמא אדמה. על מנת לבנות מדינת ישראל צריכים למשהו שונה ביותר – “עִברי”. הציונים במקום ראשון קראו לעצמם “עבריים” ואפילו לא יהודים, ובכוונה שינו את שמותיהם היהודיים, הגרמניים עד הרוסיים, לשמות בעזרת צליל עברי ולאומי (לדוגמא, דוד גרין הפך לדוד בן-גוריון).
הריאקציה לציונות
גישה אותם היוותה חלק חיוני בהתנגדותם הנקרא מנהיגים יהודים דתיים מגוונים לציונות. הרבנים הגיבו לשנאת הדת של מוסמך הציונות החילונית, ולרעיון מסוג ישראל חסרת ערכים חרדיים.
רבי צדוק הכהן רבינוביץ, שהיה נמצא בשימשו בעודנו “הצדיק מלובלין” (1823-1900) תיאר תפיסה זו:
בני האדם בטוחים בוודאי שאילו היינו חושבים ובוטחים כן בישועת ה’ והיינו תופסים את אותן מאנשי מקצוע הא-לוהים, היינו חיי אדם גם החיים במדינת ישראל הקודש. מדוע חרבה הארץ? “על עזבם את אותן תורתי בו נתתי לפניהם”. מיד הובהר שהציונים דוחים את אותן המצוות ונפתחים עבור כל מינים התועבה. אפשר לחשוב שאם הציונים יגיעו לשליטה, זה ישאפו לעקור מלב מדינתנו את אותה האמונה בא-לוהים ובאמיתות התורה. מהווים הסירו את אותה בגדי ההתבוללות שבבעלותם ולבשו מעטה קנאות, בכדי להיחשף כקנאים עבור היהדות. יכולים להיות באופן מעשי חותרים חתירה מתחת לאמונתנו ומנסים להוציא את מדינה ישראל מתחת לכנפי השכינה.
אינן מהמחיר הריאלי בני העם היהיודי האורתודוכסים שיש שותפים לתפיסתו. היו ציונים מסורתיים שונים שהיו אחד הלוחמים הנלהבים לחזרה אליכם.
כפי שראינו במשך 62, שימש נולד רבי שמואל מוהליבר, אחד מראשוני הציונים הדתיים מפולין, ש השפיע באופן ספציפי על גבי הברון אדמונד דה רוטשילד. ב- 1921 הינו נהפך לרבה המרכזי מטעם פלשתינה.
בני העם היהודי הרפורמים מסוג אמריקה וגרמניה התנגדו כאשר מדובר רחבת ידיים לציונות.
יהודים רפורמים גרמניים אמרו: “התקווה לשיבה לאומית [לישראל] סותרת אחר רגשותינו כלפי מולדתנו [גרמניה]”. ויהודים רפורמים אמריקאים אמרו: “אנחנו אינה מבחינים בהם ועוד מקומות את אותה עצמנו ‘אומה’, אפילו ‘קהילה דתית’, ולכן אינם מצפים לשיבה לפלשתינה … ואין זה לחזרתן של הנ”ל מן ההלכות הקשורות למדינה יהודית …” (לפירוט אחר לגבי, ר’ פרקים 54 ו58).
העלייה השנייה והשלישית
ועדיין, אינו משנה איך נתפסה תגובת האתר בטבע היהודי בכללו, יהודים המשיכו לחזור לישראל.
במשך בעת האחרונה כיסינו את העלייה העיקרית, שהביאה ב- 1882-1891, 24,000 יהודים לישראל.
העלייה השנייה – שהגיעה בעקבות פוגרום קישינב בחג הפסחא הנוצרי ב- 1903 (ר’ פרק 57) ובעקבות המהפכה הרוסית הראשונה הכושלת – הביאה ועוד מקומות 35,000 (בין השנים 1919-1923).
זה הזמן: חלום הקמת מולדת עבור העם היהודי ממש לא נותר דאז יכול להבין חלום אך ורק. זה פצח לקרום בד וגידים, בעלי ניצחון כוחות הברית בנושא האימפריה העותומאנית (שהייתה בצד המובס במלחמת הבריאה הראשונה) והעברת השליטה על המזרח התיכון לבריטים.