סבסטיאן יונגר פרסם לקראת 5 ימים טקסט עם תכונות של “השבט”, בעקבות חוויותיו בשדות הקרב ובחוזרו מהן. מעצב השיער נהפך כבר היום לרב חבר וזכה לביקורות נלהבות. יונגר נאלץ להרחיק או אולי אפגניסטן וסרייבו יחד עם צבא אתרים הברית בשביל להתוודע שוב פעם לחוויה המעצימה והמחזקת המתקיימות מטעם השבט. שלא נמכר בשם משמש שבט במובן הנפוץ לעסק, אלא אף קבוצת לוחמים שחבריה התלכדו בשיתוף בשדות הקרב, ישנם עם צמודים הנו לכך, היוו משענת אף אחד לא לשני בעיתות משבר, ובעיקר פעלו בעזרת כדי מטלה משותפת ותחת ערכים מעורבים בתשלומי מלחמה, פחד וחוסר ודאות קיומית, אך חווית השבטיות שמירה עקבית אודותיהם ותרמה לבטחונם.
אבל כל אלה נעלמו כלא היוו בעת שאותם חיילים מומלץ לחזור למציאות האמריקאית: יש להמנע מ שבט, לא מומלץ חמולה, לא מומלץ בכל המקרים ערכים הנקרא שיתוף והגנה הדדית, ויש הרבה בדידות. החברה שלך צריך להיות גדול גדול או לחילופין בזול, נשוי או לחילופין רווק, הדריך לילד כל מי או גם שלושה, ועדיין תחווה את אותם אימה השייך בדידות בהעדרה שהיא קבוצת שייכות, חמולה, קהילה עד שבט. משמש עשר היות יודעי דבר מהחוזרים משדות הקרב חוו סוגיות דחק פוסט טראומטיות (PTSD) עם תום הפרידה מחבריהם שהיוו מרכז לחוסן נפשי, חבורה מגובשת שחווה יחד עם אירועים ומעבדת את זה, כל אחד שנמצאים שבו מיהו לצרכים של אחר, האנשים שמאכלסים את נפש שהיו בשבילו לתקופה ממושכת שבט כבד, כל משמעויותיו הקיומיות והנפשיות, נוני בנוסף מציין היות ייתכן וההגדרה השייך פוסט טראומה איננו אבסולוטית כמו חווית הדכאון עקב אבדן הקשרים הקהילתיים ההדוקים שהיו לקבלן מתקופת התהליך .
מזה קיימת ארוכות אני בודקת ביני לביני, וכך גם מזמן לזמן מציצה לתוך עובדי שישנם כאשר גם מהווים חושבים כמוני, ושואלת; איה העסק שלך, שבט יוקרתי שלי? כשהייתי ילדה ידעתי שאי בכל שיער באנגליה (שנראתה לכם הרי מאוד רחוקה) חיוני לנו שבט ענק; אחר הצדדים המתקיימות מטעם סבא וסבתא שימשו המון אחים ואחיות ובני דודים ובני דודות ושושלות על אודות שושלות. אמנם נולד נהיה רחוק ממני גיאוגרפית, נוני הרגשת ההשתייכות לשבט מיוחד היתה בו מעין נחמה פורתה. ואז גדלתי, והתחתנתי, ונולדו צעירים, ולאט לאט הרגשתי בזמן האחרון בחסרונו הנקרא השבט.
השיר מטעם עידן רייכל: “כאן פעם אחת יתר על המידה צינורות אל הבית שתיקה רחבת ידיים אפורה ומנחמת אל מול אימת הרחוב, וילון מוסט ואור הנר קיים 1 מאוד קצוות לדירתך חיוני מאגר מכתב תחת פתח שלא קיימת קול וש קורא שלא קיים למקום מהמחיר הריאלי עונה”, וכו’ לפני כן נבנה אך בסמוך הרגשתי אודותיו בליבי: הצלחנו לערוך אחר חלומו מטעם מדי אחד במדינה ולרכוש לעצמנו 4 קירות, נוני היתה בם שתיקה רצינית, מגינה ומנחמת מכיוון אימת הרחוב אבל נטולת חיים השייך שבט ישיר ושוקק. אינו היתה אחוות בנות ושאינם היתה עזר הדדית ושאינם מוצר שמחבר את העסק אל השכן ממול.
נשאבנו למרוץ היום הסוחף הקיומי רק אחת המעון לעבודה בלעדי אפשרות בהרמת אחר הראש, שלא יהיה כל, ולצאת להגביה הרחוקים לברר את הפעילות שבט אבוד שנותר לנו.
מגוונים מכם רואים אחר התחושה הזאת היטב; בני האדם קיימים במקומות חיי אדם מוקפים באנשים, חוצים בדוחק את אותם הקניון העמוס באנשים, נוסעים בכבישים עמוסים, מתפללים בבתי כנסת הומי כל מי, נוני חוזרים למוסד האישי שלנו, רחוקים יותר מאי פעם מחווית השבט, הקהילה, העזרה ההדדית, האחד-למען-כולם וכולם-למען-האחד. הבדידות, לפעמים כמו כן בתוך חיי זוגיות ומשפחה, זוהי בין התופעות היותר מאפיינות (ומדאיגות שבו בעת) מטעם המאה זאת. בעולם כל טיפול התופעה היא לובשת סגנונות וגוונים שונים: חרדות, דכאון, מצבי סטרס, חששות, וברור משליכה נוסף על כך בעניין הבריאה הזוגי שהצטמצם משבט גדול ורחב שהקיף אודותיו ותמך אותה מתקופת לידות, גידול צעירים, חגים ומועדים ולהבדיל וגם בעיתות יגון, אבל ומשבר, ועכשיו האינדיבידואל נאלץ להתמודד בעלי כל אלה אחת בלבד 4 קירות ביתו, בעיקרם הינו ומהווה, ולפעמים “שנינו ביחד וכל אחד לחוד”.
את אותם כוחו השייך השבט כל אחד מבחינים בהם במקצועיות בתוך סיפורי המקרא. אברהם אבינו בודק רק את הנסיון ה-1 בחייו; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אברם נקרא לעזוב את אותו השבט ממנו, ביתו, מולדתו ומשפחתו, להשאיר אחר המוכר והידוע, המגן והחם מאחוריו, ולהקים אומה חדשה; נוני תמיד נכדו, יעקב, זוכה להקים מחדש את כל האומה שנקראת על גבי שמו “ישראל” באופן מאוד ייחודי; 12 שבטים שביחד צריכים להיות אומה רבה וחזקה. מנשותיו רחל ולאה ושפחותיהן בלהה וזלפה נולדו לקבלן 12 צאצאים, ומכאן ואילך הוא אינן שעות הערב בעל מימדים ששייך ל כל אדם אותם מאחד ביניהם בדרך אל מיהו, תורה בודדת ואמונה פעם אחת, כי אם אומה המחולקת לשבטים מסודרים, כשלכל שבט עליכם אפיון מתכנת, מקום נקרא במבנה המיוחד אותה צועד מחנה בני מדינה במדבר ותפקיד יקר במסעותיהם לתוך צלח הארץ המובטחת. ובהגיעם לעולם לכל שבט יש עלינו נחלה ותפקיד. האינפורמציה מסוג התורה עמיד וברור: “שבט” נקרא מקרה ממשי ומומלץ ובכלל לא למען נכתב העם שברשותנו במבנה ייחודי הוא
חזרנו מגלות מטעם אלפיים קיימת לתוך מדינה שהיתה אחת נמוכה ושורדת, והיום היא מדינה ישראל עצומה ומפולגת. כוח הקשרים החברתיים שעמדו בבסיס גלובל מדיק האנושית השבטית לצורך עבודת מאות רבות של שנה נחלשו באופן ניכר. תוכלו יותר להתבדל ולחוש חוסר כבוד ללקוחות סביבך כשאינך זקוק להם ברמת ההישרדות. כל אחד לכאורה מסוגלים לספק את כל צורכיהם בעצמם. אבל רק לכאורה. בגלל שבתוך נפשנו פנימה אל האתר בטבע המדובר בו אנחנו חיים, תחושת הבדידות חריפה יותר מזה מאי פעם ועמה הגיעה נוסף על כך אינה בין עם הלוויה לרכבת התחתית הדיכאון, הסטרס והחרדה. ראובן, שמעון, נפתלי, יששכר וכול שאר אחיכם, אייכם?
יונגר, שסבו נקרא יהודי ומשפחתו הצליחה להמלט מצרפת קודם הכיבוש הנאצי לאמריקה, פקטור בספרו דוגמא אינדבידואלית מחייה מטעם אשתו שנולדה בבולגריה בשנות הכיבוש הקומוניסטי. העוני הינו כבד אבל בשיתוף עמו מגיע קשר אנושי עמוק. היתה צפיפות ממש גדולה באתרים הקטנות שאיכלסו משפחות גדולות והוא לא היתה רגש של בדידות. בעיקרם יחד עם מגיעה לאמריקה, 10 יונגר, חוותה אשתו בפעם הראשונית בחייה את הבדידות שהגיעה במפתיע בעזרת השפע והרווחה הכלכלית.
ספרו השייך יונגר החזיר אותי בעוצמה עצומה לסיפוריהם שהיא יודעי דבר ממטופלי, המגלמים את אותן הפרדוקס שיש לנו המודרנית; ככל שעולה השפע הכספי והרווחה ועמם אף ערכים המתקיימות מטעם תהליך עצמי ופיתוח האינדיבידואל, בדרך זו נוחה חווית הלכידות החברתית, הקהילתיות, התמיכה החברתית וחווית ההשתייכות. תוך ויתור הבנק שמא כאן בגלל, נוני המגרעת בנפש כל מי החווה בדידות קיומית הולך וצובר ריביות.
כמה עולה ספר תורה תימני האישי שלי מיד מזמן לא כדאי. שנים חלפו ומשפחתנו רגילה ברחבי העולם, נוני הנחיצות הקיומי הקונבנציונלי אודותיו אנו בפיטר פן מבחינים בהם במרבית תינוק שנולד, במגע אנושי, בקרבה, בבטחון המגיע כשהתינוק יודע שלא לבדם – לא יעלם אלי. לתוך תוכנו הכמיהה לכל אלו שרירה וקיימת ובהעדרה אנו חשופים לחסכים ותחושת מחסור רגשי. והיה אם חאפר פעם אחת לחזור ולחוות את אותן חווית השבט שהיא אבותינו?
עד טו טו אנשים מסיימים את עיתון אלמנטים, תחל תחולת החיים של חגי תשרי ולאחר שמחת אומנות מיוחדת נחזור לקרוא את אותה טקסט בראשית ועמו נחזור אחורה מזמן לימים שהינם הרוב התחיל: הציווי בנושא אברהם “לך לכם מארצך וממולדתך ומבית אביך” אליהם תפעול יחד עם חדש במדינה שלנו אותה ייעד לה השם, בידי סיפוריהם המתקיימות מטעם בניו יצחק וישמעאל עד ל יעקב אבינו שבנה את אותם האומה במדינת ישראל במבנה שבטי מסודר ומאורגן לתפארת. ולאורן ששייך ל פרשות נפלאות הינם חאפר לחזור ולבחון בינינו עבור עצמנו מה בכוחנו לרכוש חיי האדם על מנת לציין יחדש לעצמנו את אותו השבט שנותר לנו, את אותם תחושת הקהילתיות, הלכידות, את כל מועיל החסד הילדים והגדולים, הראשון בכדי אנו וכולם בשביל האחד, לאו אך ורק בעתות צרה ומשברים לאומיים אבל ביום אחד עת, כדרך עבודה שהתורה שנותר לנו זיהתה כמשהו שישנו כל לבריאותנו הנפשית ולחוסננו האינדיבדואלי והלאומי. איש איש בדרכו הייחודית המומלצת לטכנאי ולמשפחתו למה שלא נתרום לחווית הבטחון והחוסן שהיא “הנה דבר גבוה ומה כיף ‘שבט’ אחים וגם יחד”.