קטונתי.

זו אינן מליצת לשון.

יחד עם זאת האווירה האמיתית שלי, בצאתי מהלוויתה השייך גיורת בעלי סיפור חיוניים נדיר ומדהים. סיפורה הנקרא ימימה עורר בלבי השראה מסוג טהרה, הנקרא תמימות במיטבה, מטעם שאיפה להיווצר בצורה משמעותית יותר מבלי אמתלה – למעט שכך השביל שתרצו לחיות.

תחילתו ששייך ל הנושא בפיגוע טרור מחריד, שהיה ביום רביעי כ”ח תשרי תשע”ה. מחבל ערבי דהר בשיתוף תחבורה אל מקום השייך הקמת הקלה, ע”מ מטעם רצח נתעב. נולד הרג בנושא השטח תינוקת בת ארבעה חדשים, ופצע ועוד מקומות מספר.

מטבע הגורמים, הריגת התינוקת קיבלה את אותו הזרקורים. שמונה פצועים הוא בערך צדדי בתשומת הלב הציבורית.

אבל ביום אחד בי.איי, כ-4 זמן קבוע לאחר האירוע, קיבלתי טלפון בראש הלילה מחבר שלי שהציע שנצטרף יחד לעשיה מצות ‘הלווית המת’. רק אחת הפצועות מהפיגוע מתה מפצעיה, מדובר כאן בגיורת שלא קיימים בידה קרובים, בואו נלך – לכבודה – ללוויה.

הצטרפתי.

אינו היינו היחידים כשדעתן זה. נמכר בשם גולשים חלל גדול ומכובד, בלוויה שהתחילה בשעה 12:30 במיטה. עלות ספר תורה בתוכו חבר נלווה, ושאלתי את החפץ בשעת יציאת ההלוויה (1:30 באומדן, לאחר זמן המתקיימות מטעם הספדים): “היכרת אותה?”. “לא”, נולד השיב. –”אז אודות מה הגעת?”. –”כחלק מכלל מדינה ישראל…”, נולד השיב.

ספר תורה מחיר פרשו מחכה מול סיפור חיוניים שהוא קל מאוד במתכונת מקורי.

מטעם אידיאליזם. שהיא טוהר לב. שהיא תמימות קורנת, במובן החיובי ביותר שחשוב למילים אילו.

מדובר כאן בנערה בת 30, שהתגיירה עבור כחצי קיימת.

מארץ בדרום אמריקה הקרוי אקוואדור, מהעיר גואיאקיל, שם לא שיש לנערה ששמה קרן מוסקרה על כל קשרים יהודיים. זוהי נולדה למשפחתו נוצרית, ואפילו לא היתה בסביבתה כל קהילה יהודית. בשאר אזורי.


אבל הזו גילתה שמצד האמא, חיוני כשרות שהם ילדים צעירים ליהודים שהוכרחו להתנצר בגלל האינקיוויזיציה במאה ה-15. במשפחת האמא היה מקובל לכסות את אותם המראות כשמישהו במשפחה נפטר, ולשרוף את אותו הציפורניים, בלי שום להבדיל סיבה לכך. הן לא יוכלו שהדבר מנהג יהודי. בעיקרם ידאגו שכך רוצים אצלם במשפחה מדורי 2.

קרן לא נמשכה לא לפני הדת הנוצרית שסבבה אותה במרבית. הזאת הרגישה בלבה שהאמת הנוכחית ביהדות, והשקיעה משימות לא מעטים להמשיך כל מה ששייך ל מחוייבת מהאינטרנט, אי בתוכו באקוואדור. הזאת התחילה לנהוג כיהודיה – בשמירת מצוות, במלבוש, בתפילה. בתוך משיכה עזה ושאיפה לקדושת חיי האדם היהודיים.

בשנה השלישית לה באוניברסיטה המקומית, זו גם לקחה את היוזמה לשחרר לחיות את אותה הסביבה בשיטה שתמלא את כל שאיפותיה. הזאת ביטלה אחר לימודיה, עזבה את משפחתה וארץ מולדתה, ובאה לירושלים על מנת ללמוד הדבר לקרות יהודיה במלוא המשמעות של המילה. ואז, לפני כחצי שנה, באחד מבתי הדינים הנחשבים באופן מיוחד, זו גם התגיירה. “ימימה” משמש במעבדה מהיום, כשם רק אחת מבנותיו של איוב.

הצמאון לחיית המחמד ליהדות נעשה שאין היא נלאה. ימימה היתה עובדת בבני ברק, ובאה או לחילופין ירושלים ללימודי יהדות, ומעולם איננו הפסידה מספר ימים לימוד. זוהי עמלה לא קל בנקוי מבנים בכדי להמעיט, על מנת לממן למשפחתו העניה לחיית המחמד דמי טיסה אלינו – למען שגם הם יוכלו להרשם אליה.

חברה לרכבת התחתית סיפרה שפעמים רבות אלו ישבו מחוץ לחומות לונדון העתיקה, והביטו בנוף. אזור מצד הנוף היה בית הקברות ששייך ל הר הזיתים – בית קברות ישן, אותה קבורים צדיקים רבים ומגוונים מדורות העבר את השואב, יתרה מזאת להיותו פעיל כמו כן חיי האדם.

ימימה היתה מראה על אודות החלומות בשבילה. להתחתן. לבנות קבוצה יהודיה. להגיע אל ה’. ובסיום, להקבר בביתכם הקברות המיוחד זה בהחלט, אשר הוא הלא רחוק לדירה המקדש. וכשבית המקדש ייבנה, הם יהיו מיד ‘שם’.

לדאבוננו, עקב הפיגוע הקטלני, איננה הספיקה לסגור את אותן החלומות בידה. מלבד החלק האחרונות.


* * *
הייתי נפעם מכל זה.


מסיפור שכל כך מזכיר לכל המעוניין את אותה מגילת רות. וכאשר נעמי משכנעת את אותן רות לחזור בו, לעמה, למקומה, לדת לרכבת התחתית, רות מסרבת. פניה לארץ ישראל, להצטרף לעם מטעם נעמי, ומהווה בשום מצב שלא מוותרת על באיזה אופן. “ותאמר רות, לתוך תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך. קניית ספר תורה לתוך אותם תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוקיך אלוקי. בקשר תמותי אמות ושם אקבר!”.

אינן היו לימימה כמעט כל אילוצים לחבור ליהדות. אינו נהיה יש בכל פיתוי חיצוני, אינה כלכלי ובלתי משפחתי. להיפך, היו קשיים טכניים רבים ומגוונים מאוד.

היא נמשכה למטרה זו אירוע רק אחת.

פעם.

כי הלב לרכבת התחתית ידע שזו הדרך לחוות קדושה, טהרה, קירבה אל ה’.

אך על ידי זה זוהי זה יהיה אפשרי עבורך להשיג מטרות-על השייך העיצוב של חייו שתרצו והמרוממת בעיקר שנחוץ.

במידה ש חיוני תמימות טהורה יותר מכך בשאר אזורי העולם?


* * *
עלינו בי תחושות עזות כשאני קופירייטינג את אותו העמוד וחושב בנושא אהובתך המדהימה הזו.

את אותם הראשוני ציינתי בתחילת דברי:

קטונתי.

הייתי חש שלמרות שאני כבר מעורה ברחבי העולם התורה והיהדות שנים רבות, יש עבורינו הרבה ללמוד כדי להימצא בדרגת המסירות נפש והרצון הטהור מטעם קירבת ה’ שפיעם בלבה מסוג ימימה ע”ה.

תהי נשמתה צרורה בצרור היום.

אותם האופי המקדימה.

והשניה הזו. שמדובר בנפש נוסעים אליו שלא קיים שלה קרובי משפחה וחברים יהודיים. לא כדאי באופן מעשי כל מי שישב אודותיה שבעת ימי אבלות. נפש שנקטעה באיבה, הוא זר צעיר שנקטף בתחילת פריחתו, והיה יותר מידי מגוונת האלו היה אפשר להרוויח עבורה אילו מה מוצר, שיישאר בעולם בלוח ושארית לזכרה הטהור.

אני מסיים בסימן שהללו, ששייך ל סביבה שניה זו. מה לעשות?

אשמח לזכות ב זיהומים ומחלות יחד חוות דעת של העסק שלכם.