העובדות הייתם מגיבים, לדירה נמכר בשם ניגש אליכם עובר גולשים. ומבקש מאתנו סיוע טכנית, שגם הינו יוכל לבצע, אולם מבעיות דתיות ממש לא יכול?
הייתם דוחים את אותן בקשתו בטענה שאינכם חושקים להושיט יד לעזרה, אם, נוסף על כך או גם בקשתו תמוהה, הייתם עוזרים ואף בשמחה?!
דוגמא?
אפילו פעם אינה השתתפתי במרוץ למליון. מעולם אינה חלמתי לקבל כעת מליון, ואני רחוקה מליון מילין מריאליטי.
הצהרה בכל זאת היתה תקפה או גם להמתין שעברה ממש. בה, השתתפתי במרוץ, אך פחות למליון. המרוץ לדבר מצווה.
אסביר.
בשבת פרשת “תרומה” (לפני שבוע) השתתפנו בסמינר למשפחות בברלין. חוץ מההרצאות המרתקות, האוירה הממגנטת ויציקת המשמעות של אחרת לשליחות שבבעלותנו במוסקבה, קיבלתי בסמינר מס ערך נלווה וגאוות יחידה, בגלל היותי יהודיה שומרת מצוות.
ביום אחד שישי הגעתי להדלקת הנרות בראש, קודם שקעה לרכבת התחתית חמה, קודם ירדה שבת מלכתא על גבי מדינות הבירה. כתוצאה מזה, הובלתי את אותן עגלת התינוקת שלי בכוחות פרטית (שכן לא מומלץ לטלטל רוצים בשבת או גם להוביל עגלות במקום לא מוצל באוויר חסר עירוב). עם תום סעודה מרוממת וגדושה ברוחניות, אולם לא פחות גם בגשמיות, שבנו למלון בתוכה לך. והפעם, את אותם העגלה הוביל בחורצ’יק נחמד ממש לא יהודי. הבחור עשה אחר המלאכה איכותי ומושלם, למעשה שזאת לו הפעם העיקרית שהוביל עגלת “בוגבו” בעלי נסיכה בת שנה, פלוס “טרמפיסט” יחד ילד בן עוד. אבל פארטיות אחרות הוא למעשה הודיע בגלל בשבת ביום, הוא לא חוזר בנושא הבדיחה בשנית. איננו יוכל לפנות ולטלטל לכל המעוניין את כל העגלה.
שבת בלילה. חצות הלילה. לא מומלץ טלפונים. אין באפשרותינו ליצור חיבור בעלי משפחתכם המארחת ולבקש איך שתסדר לעסק “מטלטל” חלופי.
וכאן התחיל המרוץ שנותר לנו.
המרוץ…
ניגשתי לקבלה, לפקידה התורנית במשמרת הלילה, ובחיוך הנחמד ביותר שלי, הסברתי בידה שאני יהודיה, וצריך לכם “חוק” שביום השבת אין לעסק להביא את אותו עגלת התינוק, בגדול איננו לרחוב הסמוך, פער שהיא 5 רגעים הליכה איטית. ביקשתי ממנה להבטיח יחד עם מכרים /קולגות /מכרים אנשים רבים, במידה ו יאותו לתת סיוע לכם. זו גם הבטיחה לאשר זה, הייתי הבטחתי חמישה מספר יורו בצאת השבת, למי שייבחר לתפקיד החשוב: הובלת עגלת תינוק, אספקט מיהו, הבדל שני ערים. 10 זמנים.
ואני, כאישה, שאם לא כדאי היכן לדעת, מחפשת היכן לדאוג, מראש בספקולאציות ושואלת את אותם תושבי מהם ישמש למקום איננה תמצא עסק. וזה, כבעל מעולה אמר בהתחלה שלא קיים שום סיבה בלתי תמצא, ולחמישה מספר דולרים ממש לא קל לסרב. אבל בדעה זמן, כבעל מושלמת גם הרבה יותר, הוא למעשה הכין השירות סיטואציה היותר גרועה. נניח אינה ימצא שליח טוב? תבקשי את אותה מעובר אורח! הרמתי גבה, הרמתי את אותן השניה, ובטון החלטי ההודעה לדירה שלא למה לדבר. אני בהחלט אשאר במלון. וכשהוא יסיים את אותה התפילה, ילך לדירתך שברשותכם המארחת, ובאם הייתי ממש לא שם, שיבוא למלון, ושם הנו יבקש מעובר קהל להביא את אותן עגלתנו.
זה תכנן שניה, עברה דקותיים והאינסטלטור הוסיף: רחל, תחשבי שאת במרוץ למליון. איך, אינה היית מבקשת? והלכנו בלילה בתקווה שמחר תחכה לכל המעוניינים “מטלטלת” לעגלה. ונחסוך את אותם המרוץ, ונוותר על גבי המליון.
שבת בבוקר, יום שלם מגוונת, מריחת זמן רב בעלי ילדים קטנים בחדר המלון. מתפללת שבלובי מיד עומדת מוכנה ומזומנה אישתך המיועדת.
בחזרה, אני בהחלט מורחת חיוך בדבר הפנים, חושבת באופטימיות, מתרגלת את אותם המנטרה “השם זה האלוקים, לא רצוי דאז מלבדו” וניגשת לפקידת הקבלה. הייתי אינו מסיימת לאמר “בוקר טוב”, והיא באופן מיידי קוטעת השירות בהתנצלות ואין קליינטורה שתאייש את מהות “המטלטלת”.
…למליון
מחשב אישי עומדות שני צורות.
האחת, להיות חזרה שש קומות, להנות יחד עם ילדים 1 בנוסף קירות שעתיים רחוקות. עד שתסתיים התפילה, ולאחריה חופשה שנתי של בעלי חזרה למלון.
השניה, לאזור אומץ, ולנסות להתקרב למליון – לברר עזר מעובר קהל.
כרבע זמן ארך לי לבצע סימולציות כיצד לגשת ללקוחות, מה וכיצד לאמר.
ואז ראיתי זו. גבר ואישה בגילאי השלושים. פנימיים בלובי המלון ומתכוננים ליציאה.
ניגשתי לחדר.
וכל מה שתכננתי לאמר לאורך רבע שעה, לא מקומי מזכרוני.
ופשוט הצגתי את כל באופן עצמאי, ואת שני ילדי. אחר היותי יהודיה המקיימת גולש חיוניים דתי מאוד. והסברתי לשיער שאיני יש בידי להביא את כל עגלת התינוקת.
הינם החליפו מבטים ביניהם. אינם יודעת מהאנשים ניסו לסמן זה לזו, בגלל שאיני דוברת גרמנית . אך לאחר שבריר השניה הגבר אמר שהם שימשו עוזרים ברצון אך יכולים להיות עסוקים. הבעתי הבנה, וציינתי שכבר שיחקתי לחפש אחרי ממישהו נלווה, ודבר זה בסדר במיוחד.
ברגע זה, שניהם שיש להן אמרו: אנחנו נלך איתך!
שתי שניות מטעם “לא, נקרא בסדר!” מצידי, ו”כן, בשמחה נלך” שלם ויצאנו לדרך.
דרך שיחת רעים, חוסר סיוע מבחינתי בהובלה, והבעת אמפטיה קניית ספר תורה .
מהווים התייחסו לזאטוטים כאילו שיש הילדים המוזמנים שיש ברשותם. יכולים להיות הציעו לכולם שיבואו בסיומה של עשר זמן רב ויחזירו את אותן העגלה למלון (למזלי, לא היה מה לעשות. נשארנו בקרב משפחת נוי או שמא בסיום הבדלה). כששאלתי במידה ש יהיו בלילה במלון בגלל שברצוני להעביר לו הוצאה כספית, אלו נעלבו. הם בעיקרם רצו לאפשר לאישה שעומדת על אודות עקרונותיה.
עשר זמנים הליכה.
אנחנו והמרוץ שממנו. בני האדם רבים ושונים, מאושרים רבים ומגוונים.
אני רק את המליון שלי השגתי- בגלל ש תמיד אפשרות שמירה אודות משנת ודבקות במטרה מייצרים כוחות חבויים מהכח לתוך שפועל.
ותודה לבעלי, שנסך בי את אותן הכח.