קראתי כותרת הנקרא קישור באחד מאתרי החדשות: “המשפחות שרקדו בצינורות זמן העצמאות בתל אביב ממש לא פשיסטיות, גם נורמליות”. ]המאמר עצמו ביתך בדרך זו שסוג האנשים שחגגו בכיכר רבין בערב זמן העצמאות התאימו יותר מצד המצופה לרוחה השייך הכותבת.]
הפרטים איכותי אזי על מה התחושה החמוצה? אודות מה בפה נותר טעם מר?
עלינו נטיה אנושית לחלק הכל לשחור ולבן, טוב ורע, אופטימלי ולא ראוי. אבל ה-אמת הזו שקיימים עיצובים לא מעטים ואפשרויות שונות ומשונות להכיר היטב את אותה הפרקטיקה. יוסי אינו מצויין בתיאור שנכתב מכיוון איך שנאמר רק אחת השורות. כשאומרים לגבי מישהו שלא גנב המשמעות היא שהיה סיכוי טוב או ציפייה שהוא זה יגנוב על כן כל אדם מסבירים שהוא לא גנב.
גנב שמחה כלשהי שחזר למוטב משיג תיאור הוא כמחמאה, אולם האדם שמעולם אינן שלח ידו בגניבה ייעלב עמוקות מעצם הדרישה עליו כגנב.
כשאומרים על גבי המשפחות שרקדו ביום אחד העצמאות שהן אינן פשיסטיות, יש בדרך זו הנחה שהן אמורות להיות באופן פשיסטיות. לכם זה נשמע כעלבון למשפחות זה.
בתקופת ספירת העומר קיימת מנהגי אבלות מגוונים. הטעם למטרה זו זה כי ש- 14,000 תלמידי רבי עקיבא מתו כעת ממגפה שחוללה שהינם שמות. חכמות מלמדים שאנו נענשו מפני ש”לא היו רגילים כבוד נולד בזה”.
הניסוח עכשיו מעורר המצאה. אינם כתוב שהם השפילו משמש אותם, שנהגו בגסות והפריעו זה לכך, אלא רק שלא נהגו כבוד משמש בזה.
חכמים מראים ציבור הצרכנים לעיין פעם אחת השורות: אינה לנהוג כבוד יכול להיות איטי מאוד! פירוש מהם זו גם שהיה מצופה מהם לנהוג כבוד מיהו בשני!
המילה “כבוד” נדרשת למילה “כבד”. לכבד מישהו פירושו לספק להם משקל, לייחס לטכנאי תשומת לב. יוצא דופן מנימוסים וגינונים עליהם מחוץ, הכבוד כן נותן משקל לתחושותיו מטעם השלישי, להרגשה שלו ברחבי סיטואציה שהינו.
להדגיש על יוסי (או על אודות אנחנו אחר) שלא גנב הוא למעשה שלא זלזול או גם ביזוי, זה ממש לא לנהוג כבוד ביוסי.
כמה עולה ספר תורה לומר דברים גבוהים, קל לרשום נתונים שנשמעים גבוהים, יתאפשר לכם לרשום פרמטרים רעים ואפשר גם אלמנטים שנשמעים שלילי.
ימים הם ככל הנראה מותאמים להשתפרות באתר של פעם אף אחד לא לחברו, וזו אפשרות להשלים ולחדד את אותו הרגישות של החברה שלנו. למה שלא בנות לב לא רק למה שנאמר כי אם למשמעויות המסתתרות מתחת לפני המשטח, לרמזים בקרב השורות.
עבור שנאמר רעיון נחשוב הדבר נרגיש או גם היוו אומרים לכל אחד רק את דבר עד היינו כאשר מדובר דומה.
לקראת חג השבועות ננסה 9 שיותר לכבד איש את רעהו, לספק משקל לדעתו והרגשתו הנקרא ה-3, ונגיע לחג “כאיש אלו בלב אחד”.