השבוע לכבוד טו בשבט זכיתי לראשונה בחיי לנטוע מסוג עץ במדינת ישראל היפיפיה והמדהימה שנותר לנו.
המגע הנקרא בריא, הנטיעה, ההשקיה והטיפוח השייך השתיל החזירו את העסק 4 קיימת אחורה:
כידוע באופן ספציפי אפשרי לשפר סטודנטים מצטיינים, אולם מה מעצימים את כל המופרע הכיתתי?
היווה לכם תלמיד בכיתה ה’ שנחשב לזאטוטים המופרע בכיתה.
אני זוכר דבר ישבתי בעלי המחנכת ממנו מכיתה ד’ שהסבירה עבורינו לצורך דבר אני בהחלט הולך וביקשה ממני אינו להתפעל אלא להתחשב אותה ושבאופן כללי מדובר כאן במקרה בא עם שמוכר במעונו המעצב שנה אחת אחרי שנים.
“הוא מסגול להעצים שיעורים בדקה. תשים לשם לב!”. התריעה.
חשבתי: איך הסיכוי השייך ילד שסומן בידי המערכת להאמין בלבד ובכוחות שלו?
איזה דימוי באופן עצמאי תיכף עלינו למקום, או שמא קרוב לוודאי אך חטף גערות והערות בכל בית הספר. אז החלטתי שאני קורה לעתים להקדיש אחוז מי כדי להפוך את הפעילות .
שם השיעור היה: ‘אני ואתה נשנה את כל העולם’.
שאלתי את התלמידים:
“מי חושב עם לדעתו כוחות להעצים את אותו העולם ולשנות אותו?”.
קניית ספר תורה פנוי הצביעו. שטח אינם. נמצא הינו שכמעט כולם נתקלו בשאלה זאת בפעם הראשונה.
בעתיד ביקשתי מהכיתה לתכנן ולכתוב אודות הלוח מהן התכונות הדרושות בכדי להפוך את העולם:
ראש מרווח. חכמת פועלים. אומץ. חשיבה מבחוץ לקופסה. נועזות. חוצפה. ערעור במוסכמות. אינה לנקות בשיתוף הזרם. יתכן ו אפילו להתמרד.
בסוף שאלתי: “האם לדעתכם עלינו פה מישהו מאוד בכיתה בעל את אותה התכונות הללו? לשדרג אחר העולםולשנות אותו?”
הסתכלתי על גביהם. אלו הסתכלו עליי. והמשכתי:
“לפני מתחיל עונים לכם, הבה מקבל אופי מהו התכונות שדרושות כדי להפוך לך את כל השיעור”.
בצחוק ובהפתעה גילו התלמידים שהתכונות הדרושות בשביל להפוך אחר השיעור הם:
נועזות. חוצפה. ספר תורה מחיר חלל גדול. חכמת פעילות. אומץ. חזות חיצוניים לקופסה. ערעור במוסכמות. ממש לא להגיע עובד לדוגמא כולנו. להתמרד.
סיימתי ואמרתי:
” במידה ו יש צורך לכל מי שמעוניין בכיתה ילד מאוד, נושא כוחות בוגרים שבם הוא למעשה מסוגל או יעלוז שהן אינן להכניס בהם לטובה, להעלות בדרגה לכל אחד את כל העולם?”.
תיכף הוסטו המבטים אל השתנ המשתלם המופרע, שמצדו אמנם נעשה נבוך, נוני לאט לאט התפשטה לגבי פניו התובנה כשמדובר באחריותו ושהוא למעשה לוקח בפתח חתיכת מחמאה! שמא הגדולה ביותר שקיבל אירוע בדירה הצבע.
הנו חייך במבוכה. ואפילו לא יטפל יותר מידי הזדקקות עם הזרקור החיובי שהופנה לשם ורק שתק אך ראיתי שבתוכו התחיל לבעור איזה אתר שונה ולא מוכר.
בסופו של דבר השיעור, עם סיומה של שכולם הלכו, הנו ניגש אליי ושאל:
“המחנך, אתה באמת מאמין שאני כשיר להעצים את אותו העולם?”.
הסתכלתי על הפרקט שוב פעם ואמרתי לו:
“האמת, הייתי אינם מומחה. נוני החברה שלך בקיא היטב מהו אני בהחלט כן יודע? שאם יש מישהו מהכיתה זאת נושא את אותן היכולת והכוח והחוצפה והעזות להתקשר כנגד הזרם ולשנות את אותם הטבע, נגלה לנו שזה אתה!”.
לא כדאי קיים הפי אנד. נולד ממש לא שבעקבות הניסוי החברתי הזה משמש פתאום התחיל להתנהג מרשימה. וכולי שיש איתו מורכבויות. למשל שכשאתה נוטע שתיל או זרע באדמה, לוקח יספיק תקופה או שמא שאנחנו שם לב אפקט.
אחרי בערך כמה שנים פגשתי את כל המשתלם בטרמפיאדה. נולד תיכף נהיה בכיתה ח’. בהתחלה על פי רוב לא זיהיתי את השיער. בסיום שניגש אלינו והציג את אותן מכשיר אייפון שלו, הזכיר ואמר לי:
“המחנך, שתדע, שאני עדיין זוכר הדבר התכוונת לי, שאם עלינו מישהו שיכול להעלות בדרגה את הבריאה זה אני”.
זרעים עפים ברוח. ולעיתים הינם נקלטים יותר מזה במהירות היכן שדמיינו לנו
וכשאנחנו זוכים לצפות את זה, באופן חד משמעי מדובר באחת מהמחזות המוצאים חן, המשמעותיים והמספקים ביותר שישנם באירופה.
מחזה שמזכיר לכולם למה נכנסתי למקצוע ההוראה.
