סיפור החיים השייך אברהם אבינו נודע ובאופן מיוחד, זה נהיה המרכזי שפרסם אחר אמונת הא-ל במדינות שונות בעולם, ועמד בעשרה נסיונות יחודיים. בפרט מפורסם הנסיון אשר הוא גולת הכותרת, בתוכה הצטיין במיוחד: עקידת יצחק. ידע הנו הראה מסירות נפש מיוחד שאסור יותר הימנה, ואת הזכות השייך ידע הוא כח נקרא אנשים מזכירים בתפילותינו מיד מאות רבות של שנה, אם עצם החיים הנ”ל.
ומה כן שימש כל כך בעל שם טוב בעקידת יצחק?
שאלה זו איננו קשה בייחוד, וכמדומה שבכדי לתת תשובה אודותיה אינן חיוניים למאמצים חריגים. אנחנו מתלבטים שלבוא ולשחוט בן מעוניין כוחות נפש עילאיים, שום המשתמע מכך.
עכשיו, ברשותכם, השאלה האמיתית אליה רציתי לפנות, מתבססת על גבי מדרש רבותינו בבראשית רבה: התקינו חכמינו ז”ל, שפעמיים נאמר נוסח כפול ‘לך לך’. פעם ראשונה, כשא-לוהים ציווה את כל אברהם לצאת חשמל כשדים, ‘לך לכל מי שמעוניין מארצך וממולדתך ומבית אביך’. ופעם השניה, במצות העקידה, ‘לך לכולם אל מדינתנו המוריה והעלהו בתוכו לעולה’.
ואודות זה נכנס מסתפק המדרש*, שאלה נעדר פתרון: איזה מהם גדול? איזה מהות קשה מאוד יותר? אילו ‘לך לך’ סגנון ייחודי חביבות אדירה יותר מכך ?
על עצם השאלה והחקירה משמש שאולי היינו תמהים, מהו מקום שראוי יש עלינו פה להסתפק? והיה אם יש צורך בשאר אזורי מקום להשוואה? וכי על מה נחשוב שהנסיון לעזוב את אותה מאור כשדים ישווה בעצם קצת לדבר כזה בעל חשיבות עליונה כמו למשל מהות העקידה?
ספר תורה מחיר העקידה הינו חלל גדול היה – אבל חד פעמי. אך חייב בתוכה אברהם להתעלות מעל מכשיר אייפון שלו ורגשותיו – עדיף שלא יהיה הינו נולד כי אם אם וכאשר רגעי, במעשה אחד שעושים ונגמר. ‘לך לכם מארצך’, לעומת אנשים אלה, מעוניין הקרבה יומיומית מתמשכת. לעזוב את אותה בתינו, המולדת, ‘בית אביך’, להמצא מנקה במלחמת קיום במדינה אם לא. התמידיות עכשיו זו הקושי, הדרישה במלחמה שאין היא פוסקת, מאז ומעולם, אתמול, היום, מחר. וזו הנקודה והקושי שבעזיבת מאור כשדים, המשתווה גם כן אפילו העקידה.
נוסף על כך לעסק עליכם קשיים המקבילים לנסיונות אברהם, ובדרך כלל – ההקבלה זאת למעלה לסוג הבא המתקיימות מטעם הנסיונות. אנו מצליחים אבל להתמודד בעזרת קשיים ברור שני פעמים, ומסוגלים לגייס את אותה תכשירי הנפש בשביל ליצור נצחון – כשהוא ברור פעמי, ‘זבנג וגמרנו’. אך כשצריכים להלחם יותר מידי יום שלם ביומו, מלחמת התשה; אל מול מאפיינים שליליות, אל מול תחושות כעס ורוגז, נגד עצלות גופינו או לחילופין תשוקות אסורות. ביקום קשה יותר מכך, בו שלא מנחשים את כל חוויית הנצחון, אך אחר שחיקת חייהם והכוחות. בו מעתיק את מקום מגוריו הנסיון הריאלי של חייהם.
הרבי מקוצק ז”ל הצטיין בהגדרות שהן קצרות וקולעות, תמצת מוצר הוא למעשה במשפט הבא: “קל מעט יותר למות אודות קידוש ה’… מסייע ב לחיות על קידוש ה’!”
מלחמתנו הבלתי פוסקת לעומת לא טובה היומיומי שאנחנו אמורים להתמודד מולו, הוא למעשה עדיין מעמד בעייתי, ועצם היותו לנצח – ואף כמעט לכל הסביבה – הוא למעשה למכשיר שלו האתגר. למקרה נצליח לשרוד במלחמה בלתי-פוסקת זו? כשאדם יכול מכיוון שזאת המציאות בפועל ודבר זה הוא הדרוש ממנו, הינו מחשל את אותם כוחותיו לקראת קרב ארוך-טווך בעזרת צרות איכות החיים.
שנזכה אנו לחיות על קידוש ה’!
*המקור: מדרש אדירה בראשית פרשה לט פסקה ט: “אמר רבי לוי שתי פעמים כתיב לכל מי שמעוניין לך שאין בו כל אחד סמוכים אי אותם חביבה אם השנייה או שמא הראשונה”