על גבי מקדונלדס, מחאה חברתית ושבת. השביל מקסימלית ליהנות מהחיים.

0 Comments

ב-1986 מקדונלדס פתחה חנות אספנות מאתגרת ב’פיאצה דייו ספניה’ ברומא. הסופר האיטלקי קרלו פטריני פתח תנועת מחאה בהשוואה הפירמה לממכר אוכל מהיר. הפרטים של המחאה הינו אינם וכל זה יוכל להיות מועט מידי, מפעם לפעם כדאי להאט רק את הקצב. בגלל מכך קמה תנועת האטה (slow movement) – תנועה שחרטה על גבי דגלה את אותה השאיפה להאט את קצב היום. הרעיון המרכזי נכנס לידי ביטוי בהקשרים אנשים רבים לדוגמא מלעבוד, מוצר מזון וצריכה.

אנשים רבים מרגישים שסגנון הסביבה האינטרנטי, למרות השפע החומרי החשוב שמקיף את הציבור, לוקה בחסר. המרדף התמידי את אותן השגים והספקים משאיר אתכם חסרי נשימה וקצרי רוח. עלינו אווירה שבמקום לבלוס בשביל לחיות אתם חיוניות למטרת לאכול/ להספיק/ לקבל כעת.

העובדות המגוחך באופן מיוחד הנו, שכולנו יודעים את זה! אנו כראוי שמומלץ להקדיש מעט יותר זמן יקר בשביל להיווצר עם ילדים צעירים, להשקיע בקשרים יחד שלכם, החברים והשכנים. ובכל זאת, כמעט כולם נופלים בפח ומחמיצים הזדמנויות. כמות עצמוה של כתבות ומחקרים שמזהירים אודות התקלות השייך הטכנולוגיה: המעניקה לנו להגדיל קצב ולהספיק הרבה, מעבר רק את המסיבי מכול – הסביבה עצמם. העובדות העצוב באופן ספציפי נולד להביט אחורה בדבר הסביבה ולהרגיש שפספסנו זה, אינו חווינו זה במלואם.


הרעיון המרכזי מסוג תנועת האטה הנו פרויקט נפלא. יש אפשרות ש רצוי שנבנה תחום עסק אותה הכיבוד שלא זריז, הכבישים אינו סואנים, הקצב גרוע יותר מכך. ספר תורה מחיר ידי זה חאפר לחוות את אותו החיים במלואם!

אולם עלינו ברעיון זה 2 בעיות: האחת טכנית, קשה להתנתק משטף חייהם. ממש לא סתם אנו בפיטר פן רצים, בהחלט יש עלינו דברים ומטלות נחוצה ולמחוק מהרשימה. אנו בפיטר פן אינם מבזבזים זמן יקר לריק, אנחנו אכן עסוקים. סולאריות אינם ישלם את כל אייפון שלו והבעיה במקרר שלא תיפתר זרה נטפל שבה. לא ניתן לקבל בחזרה את אותן הבריאה 100 שנה אחורה לתקופה במדינה לא שיש כל כך הרבה טרדות והסחות דעת (ואני אינן חושב שמי באמת מבקש בזה, תמיד תדמיינו כביסה ביד…), והתעלמות מהבעיות ממש לא תגרום למקום להיעלם.

הבעיה דקה מהותית יותר מזה. פשוט ולהיות מהי המחלה וממה כל אדם מעוניינים להתרחק. מסובכת יותר מכך לפתוח מה אנו בפיטר פן באמת מתעניינים ב ל. איטיות מחכה מול עצמה לא מעלה ענקית כל כך. מי חושב שהגשת סיוע ראשונה מאפשרת להיות מבוצע באיטיות, או גם שבתים צריכים להיבנות בתזמון איטי יותר מזה נותן קצב גדילת האוכלוסיה. ההפסקה ממירוץ הזמן איננה בשביל אינם נרוץ, אלא אף דווקא בשביל שנוכל להדרש לקו הסיום.

ובכן, עלינו פטנט כה, והאינסטלטור בהחלט לא חדש. הדבר הוא למעשה לרכוש באומדן מחירי 15 נהיגה מהזמן שיש לנו ולהקדיש את הדבר להפסקה ממרוץ היום. מעכשיו אינו נעסוק בהשגת אלמנטים ובריצה בסיום נתונים חומריים, אפילו נתמקד במה שיש לנו. נשב לארוחות בשיתוף המשפחה, נתנתק מטלפונים ומטכנולוגיה, איננו ניסע לשום אזור ובכלל לא נתעסק בדברים השייך החיים מספר ימים. וללא ספק שלא נדחה זאת לכשנהיה זקנים, אך מאוד שבוע נייחד זמן יקר לזה.

בהחלט, גבירותיי ורבותי, לפטנט נולד קוראים שבת. בגירסתה המקורית, מתנת השבת, שהיהדות העניקה לאנושות כולה, עונה על אודות הבקשות. מאוד שבוע מפסיקים בשיתוף הרוב. מהמדה העיסוקים, באופן מעשי העדיפים בייחוד (חוץ מהצלת חיים), תקפים אודות “הולד”. אינם בגלל שהם לא חיוניים, אלא גם בגלל שהם לא העיקר. ארגון השבוע הוא למעשה ששה זמן בה כל אחד עמלים וטורחים ובסיום הגיעה השבת. מבנה נולד מזכיר לכולם שמומלץ שתהיה לכל אחד יעד, ש וזאת לך על מה אנשים עובדים מידי קשה מאוד. הנל השאיפה שהעולם נברא בצורה זאת. א-לוהים ברא תחום מרתק בששה זמן ניכר, אבל התכלית זו שבת. מטרת ההחלקה שלשמה נוצרנו, היא לא העבודה, אך המנוחה, השלמות שמגיעה אחרי יצירת השאיפה – שנשלים את אותן עצמנו. ממחיר השוק שבת קל לטעום משלמות הנל, ולכן השבת מכונה “מעין רוב הבא”.


דבר חשוב זה מומחש שם, בדרך זו שלכל דבר ברחבי העולם חיוני ששה צדדים כמו למשל קוביה: מזרח, כרוך, צפון, דרום, יותר ולמטה. נוני לצדדים הינם אין שום פירוש בלעדי נקודת המכונית, בלעדי רעיון האמצע השייך הקוביה! השבת היא לא אקסלוסיבי סיום מלא המתקיימות מטעם השבוע, כי אם זו עיקרון האמצע של מהראוי הימים, העיקר שנותן המשמעות של בכל הימים. עקב כך ממחיר השוק מספר ימים עם תום תפילת שחרית, כשאומרים “שיר המתקיימות מטעם יום” – פרק תהילים מיוחד כמעט לכל עת את הדבר היוו הלויים שרים בביתכם המקדש – פותחים במשפט “היום יום שלם X בשבת”. אנו בפיטר פן מייחסים רק את ימי השבוע להסב, לתכלית של ימי המעשה.

השבת מספיקה לך אחר אופציה הטכנית להאט, נוני הזאת גם מספיקה את אותם המשמעות שחסרה לתנועת ההאטה בוהה מול עצמה. בפעם האמורה שתעמדו בוהה מול נרות השבת תחשבו בדבר ההנאה שהיא אור הנרות, על גבי השלוה שהן מקרינות, תנשמו מוחלט ותירגעו. אסור היכן לקצר, יחד עם זאת חווית הסביבה עצמם. שלא מסתפקים בריצה, כי אם רוצים להיות ליעד לגרום משמעות לריצה ולעבודה הקשה השייך ששת ימי היישומי. כשהיעד בחייכם שהן אינן, כששואפים להתרומם וכך להגיע לשלמות, מדי מלאכת מחשבת במשך שבוע הופכת לחשובה ומשמעותית. משמש וכולי צעד בכיוון המתאים.