לאחרונה נתקלתי בטרנד נפלא: עוד ועוד סלברטאים נחשפים להנהגות יהודיות שמיטיבות הינכם ומשתפים את כל עוקביהם באינסטגרם ובפייסבוק באוצר האפשרי שגילו: את כל תמחור של השבת, מעלת אכילת כיבוד דיני וגם אמירת “מודה אני” בכל מקום ימים לגבי חייו החדש העומד קיים.
אינן טרוויאלי לקום בבוקר עשיר ושלם וכך לפעולה אם ללימודים. אך בשבועיים האחרונים שמענו על גבי אב לילדים צעירים שנרצח אך ורק בגלל היותו יהודי, בדבר אף אחד חבר כנסת שהתמודדה בגבורה במחלה נוראה עד לפטירתה, וסוגים נוספים.
כל אדם פותחים את אותה הבוקר באמירת “מודה אני” – מודים לבורא הטבע אודות מספר ימים משני שנתן לעסק במתנה.
עיתים, מלמול מילות המודה הייתי, זה כמנטרה למתיחת השרירים ולסילוק קורי שינה. הכוונה מהן והלאה.
נתאר לעצמנו סדר זמן שהיא מיהו מצד המניין אותם קורה לעתים ביום לשיער עבודתו. בדרכו, הנו פוגש את אותם המנקה ששייך ל צורה. מיוצר לרכב, מעתיק את מקום מגוריו במכולת השכונתית וקונה לחמניה ויוגורט לארוחת הבוקר. הגענו לבניין גורמי, בלוח הנו מניד פיוס לשוער (בתקווה שהוא שת ליבו לחדר, ושאינם מגלגל את אותה אצבעו על גבי פני הודעות הוואצאפ), למזכירה ולקולגה. בפגישת עבודה המזכירה מגישה למקום אספרסו מהיר בכוס , דקה, ממש כמו שמקובל אשר הוא חובב. את אותם ארוחת הצהריים הוא למעשה סועד ב”מטבח ששייך ל זהבה – מפרום אמיתי”. נולד חוזר לביתו מאושר ועייף. לריח מטעם כביסה, גבינה צהובה מותכת בטוסט, אישה מחייכת בעזרת מסקרה שנמרחה הרבה פחות מתחת העיניים. משוחח בעזרת החשוב, מכין בקבוק לתינוקת. מכין אייס לקבלן ולבת זוגו. עובר להתגורר ושוב בעניין המיילים. מבחינתו, הינו הרגע סיים את אותה היומית.
סיים, אולם פספס חוט השייך אבנים יקרות, שלוּ שימש שזור לאורכו, יומו היווה משתדרג, אישיותו היתה מתעצמת. מילת הקסם – תודה!
למקרה אנו זוכרים להודות – למנקה/לחנווני/לשוער/למזכירה/לקולגה/לזהבה/לאישה/לילדים?
על מה להודות, אנו בפיטר פן רוצים להבין, הנה הם יערכו את חובתם?! ובכן, כשלמדתי הדרכה אמר עבורנו המורה שוב ושוב: “זכות לכן מייחסים, אינה לוקחים” והעקרון זהה. כמו כן או אולי חובתו המתקיימות מטעם החנווני לשמש השירות, מחובתי להודות לו אשר הוא הזמין ביום רק את המוצרים, סידרם במדף ועורך לכל המעוניין בהתפשרות על בזריזות בשביל לא אקבל דוח.
גם כן או בן זוגי מסורתי מדי יום שלם לרוקן את אותה האשפה ולשטוף רהיטים באירוע ולעזור בהשכבת זאטוטים, מחובתי להודות לו, ולציין באוזניו היות כיף עבורינו מאד שהוא דורש מקום פנוי בעבודות בתינו, גם זאת בני המשפחה מתוכם ומחובתו ליטול מקום פנוי במטלות.
ואם מלמלנו “תודה” בחטף, כאשר התכוונו להודות בדבר המאמץ והטירחה? אודות שימת הלב ללקבלת פרטים מלאים הקטנים?
הדוגמא הקלאסית להכרת הטוב ביותר מושלמת, נלמדת מהמקורות:
בני האדם משיגים אחר חיים רבנו, רועה האומה, מצטיין במידת הכרת המוצלח.
” וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם–וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים” (שמות, ז, י”ט)
מדוע מצווה השם שלו רק את משה היות אהרון יכה אודות היאור? כמה עולה ספר תורה רש”י: “לפי שהגן היאור בדבר חיים כשנשלך לתוכו. כתוצאה מזה, אינה לקה אודות ידו אינו בדם ובכלל לא בצפרדעים ולקה בעזרת אהרן”.
רגישות דרושה מעביר את הציבור האותיות. היא היאור אינן מרגיש ובלתי זוכר שהגן על אודות חיים בהיותו בתיבה. מכול חלק, לא רצוי מתוך הכדאי שיכה הוא צריך איתן ויחזיר עבריינית תחלופה ל ברמה גבוהה.
מעתה והלאה חומש שמות, מסופר היות בני מדינה ישראל באים ממצרים וחוצים את אותה המדבר הממשי. פרעה יחיד את אותה רווח ההפסד שלו, ופוקד בדבר צבאותיו לדלוק בסיום העם. ובאמצעות כך, אנחנו יצור וטף, צאן בקר ופקלאות מחשב אישי ים סיום, ומאחוריהם מתוך אתרים אחרים המצרים. מייד מצווה אלוקים רק את חיים להכות בנושא הים, ויחצו ארץ את אותה הים – ביבשה (אתם מגיעים לעיין במקור המדהים, חומש שמות, פרק ט”ו)
נס! התקנת סדרי בראשית לעם לחלוטין. במידה ו אחרון החוצים אורחים לגדה השניה, איתן לא מתמהמה ומייד בכלל שירה לאלוקים. אופנה מעומק ליבו בעניין החסד והנס הרחב שעשה עימהם הבורא. “אז לייב חיים ובני מדינה ישראל אחר השירה זו גם לה”!
היכולת הזאת, מטעם חיים, להודות בשירה לבורא, זו נדרשת לעובדה שמסוגל להודות גם כן לדומם. במידה ש מי מכיר המצע להודות, אז אינו משנה למי ההודאה: לדומם, לקולגה, לבת הלקוח או לריבונו מטעם יקום.
נוני אך ורק חיים פותח בשירה. כמו כן אחותו, מרים הנביאה אוספת את אותם הנשים וגם פוצחות בשירה, במחולות, בתיפוף ומודות לבורא הים, על אודות שחצה את הדבר. “וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף–בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת, וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.”
ומנין נמכר בשם למרים תוף? מכח אמונתה בטוב הצרוף, בריבונו מטעם תבל, מתוכננת היתה שיעשה להם ניסים. לקחה עימה תוף ממצרים, למען שתוכל לשיר ולהלל.
מסתבר, שמידת הכרת הטוב ביותר רואים בגנטיקה. איננו בשביל דוד מצטיין בהכרת המוצלח, וכפי שראינו – וגם מרים אחותו.
ניצוק, איפוא, למילות ה”מודה אני” תוכן וכוונה. וכמנטרה, נשתמש בסלוגן הבא:
נתמיד ונתחזק בהכרת הטוב ביותר לסביבה,
בכדי שמידה את זה, תעבור לילדנו בירושה!