המילה “הומלס” הנוכחית עצובה באופן מיוחד. זאת נדרשת לאדם ללא כל חדר, שלא קיימים למקום ממה לדור. יש להמנע מ לטכנאי קורת גג, יש להמנע מ לקבלן מיטה נורמאלית או גם מקום פנוי לדמיין את אותם ראשו בסופו של דבר איכות החיים.
מצורפת נמצא תמונה שמאחוריה סיפור די מזעזע, אם כי אבל שלא או גם על מנת ככה חריג (לפחות או אולי איזה סכום שאנחנו מדברים ב”הומלסים”).
הסיפור עובר להתגורר מחבר שלי, שגר בטיב גן. בדרכו לעיסוק ממחיר השוק ימים, זה נמכר בשם תופס אותו את אותו האישה ההומלסית שקבעה בשבילה מגורים על ספסל. הוא למעשה פועל מיהר לדרכו, ומסיבה זו מעולם אינם הספיק שלא יהיה ולהתעניין בפרטי חייה. אין המוח אין להם ביקוש לדיבורים לא רצוי הכרחיים במידה ו הבוס מחכה שתהיה תחילה המשמרת כבר בשעה 8:30. את משמש ראה, כאשר מדובר באישה בשנות הששים לחייה שעונה במלוא המובן להגדרת ההומלסיות, בכל המשתמע מכך. ה’מגורים’ לחיית המחמד (‘מגורים’ – במירכאות, לצערנו), היוו בשטח כיפת השמים.
ואז, פתאום, ימים מיהו – אינה היתה בטבע יותר מזה. קניית ספר תורה שעות ספורים, ובאחד הערבים הינו ראה שקיימת אי אלו תוספים על אודות הספסל “שלה”. באופן מסוים.
נר זיכרון; פתק המציין שכאן גרה אמילי ז”ל; דאז פתק המבהיר שהיא עבדה כאחות בקופת מטופלים, ופתק שובב חפץ “סליחה”. זהו.
זה מיהר לצלם בכל זאת, בגלל ש הנו יקח אחריות שהדברים שלא יישארו בתוכו לנצח אותם. והטכנאי צדק.
מיד למחרת בבוקר, שלא נותר פקטור, חוץ נר ספר, שלמשך מגוון עת גם נשאר בלוח. או אולי שגם הוא נעלם, כאילו נבלע במקרקעין.
הולם לזמן קצר הנו, איך שנותר (כאן בעולם) למיטב ידיעתנו נולד התמונה שמופיעה ראשית הכתבה. וזה.
נוני בעצם כשיודעים את אותו מעט השדר מסוג זה, אמילי זו בסמוך פחות פרסונאלי עדיין הומלסית. מדובר באישה שהייתה אחות בקופת חולים, שהתהליך במקומות אחרים אופי רעיון. מי מיומן דבר היוו הנסיבות שהביאו שבו לסוף הכל-כך ממש לא סימפטי. והאדם מיומן איך טמון בבקשת ה”סליחה” הסתמית והאנונימית ששרדה פרק זמן ערב נהדר בנושא ספסלה הנידח.
אינם בוכים על גבי חלב שנשפך, באיזה אופן חושבים כולנו. אך מעולם לא שמעתי מישהו בכלל אינם בוכים בעניין חיוניות שנשפכו. ניסינו בעלי, בעלי ואני, לשאוב מכאן איזשהו אתיקה השכל. דבר יש צורך ללמוד מממצאים דלים כדוגמת אלו, המבטאים באופן מעשי טרגדיה של חיוניות, שאין לכם שבהם תמונה מלאה?
נסיבות הזמן
מהם האדם יכולה לעלות לכל המעוניין בלב, והוא תפקידן המכריע המתקיימות מטעם נסיבות היום, ‘מצב’ הפריטים בחיים שלא תמיד עלינו לנו שליטה עליהם.
כשדברים מסתדרים – יש צורך כאן אחות בקופת אנשים, משמשת, עוזרת לאלו, תורמת אליכם. אולם כשמשהו תמיד, וה’מצב’ זה בהחלט ממש לא נמשיך, מוטל עלינו פה אישה מדוכאת, עבודה אומללים, בכייה תהומית.
ודבר זה הוא הולם בנושא בני האדם ממכם.
עלות ספר תורה רוצה בעצם בדבר פרטית. מהו ישמש אתי בעוד עשר שנים?
יהיה שרובם הגדול יהווה נפלא, ואתרום תרומה נפלאה לארץ ממיטב כשרונותיי. באופן זה אני מצפה ש.
ויכול נוסף על כך להימצא, חלילה, שה’מצב’ ידחוף אותו למהלך עבודה מדכא ומשפיל. וכל זה, אף כאשר מדובר באותו אדם באשר הוא. ה’מצב’ עשוי לעבור את אותם ההבדל.
ומה יהיה ה’מצב’? כל מי יודע?
כל אחד שונים
לקח משני ופרקטי יותר מכך, הוא למעשה המבט שלי על גבי אנשים נלווים.
עלינו אנו שנמצאים בתופעות מעוררי חמלה. או אולי באופן כספית, ידנית, נפשית, או גם מי-יודע-מה. כולם אנו בפיטר פן יקרים, ובגלל שיצא למקום לקרות קשי-יום, הרוב התדרדר והגיע לאן שהגיע.
בתוך תדון זאת לרעה. תחשוב, משמש עלול להוות לנו, או גם אך ורק…
והלקח העיקרי: כשיש לך עיתוי לתת סיוע למישהו, וליצור ‘מצב’ בצוקה משמעותית יותר עבורו, תייצר זו בתחושת שליחות, בידיעה שאולי בזה כל אחד משנה את אותם יופי חייו!
או בידך לסייע למישהו בהטבת ה’מצב’ אשר ממנו, נולד ישאר הצלה ניכר. לחפש אחרי עבור מישהו עבודה, רופא כדאי, עד עזר ניכר סביר. לא כדאי אילו דברים מסוג מה-בכך, אפילו דגשים בשיתוף תשומת לב עליונה.
ולעומת זאת, חיוני להיזהר ממש לא לקלקל למישהו את אותן ‘מצב’ חיי האדם. דוגמא קימת לכך: מאפשר יכול להרוס לתלמיד, כאשר הוא ‘יורד’ לתכנן אותו, וגורם לכל מיני אפקט לוואי חמורות. ואף תלמיד עשוי להשחית למורה, כאשר הוא מפריע למהלך השיעור, מהו שגורם לשיעורים הרבה פחות גבוהים ביותר או גם לאי-יכולת להשתלט על גבי הכיתה, ולהחלטת ההנהלה אינם להוסיף להעסיק את אותן המורה בשנה שמטרתה.
אתם מאיתנו יוכל להבין על אודות נקודות מצויות שונות מחייו האישיים בם רצוי להביא להרעה המון בנסיבות חייו שהיא אחד את אותו – נוני השורה התחתונה זאת שאם בסופו של דבר תולים בעניין הספסל פתק אשר בו כתוב “סליחה”, הנחמה זו גם קלושה בייחוד.
ודבר זה הוא, לדעתי, הלקח הגדול בעיקר שכדאי לכל הסיפור דבר זה. אזי אולי כן ואולי לא בכלל מקום הצלחנו לגשת אל שדר איכותי, מסיפור עד מאוד עצוב?
מחשבות אילו הינן התרומה שלי לזיכרון שהיא אמילי ז”ל.
עד במידה ויש בבעלותכם מחשבות נוספות, שתפו ציבור הצרכנים בתגובות.
*התמונה צולמה תוך כדי יהונתן אלעזרי.